דברי ברכה

ברכת מנכ"לית עמותת שערים – מגשימים יהדות ישראלית ומייסדת מיזם שבת UNPLUGGED – ד"ר רות קבסה אברמזון

אורחים\ות נכבדים\ות,

אנו נרגשים להביא בפניכם את תמצית הרקע לדיונים שיתקיימו במהלך הכנס הישראלי הראשון לשבת, חברה וכלכלה.

אף שהדיון על השבת הישראלית מתנהל, שלא לומר ניטש, כבר מימי ראשית הציונות, נדמה שבעצם הדיון ממש בראשיתו.

מצד אחד ניצבות אלפי שנות קיום יהודי, בהן השבת, על הודה והדרה, הייתה מרכז חיי הרוח והמעשה היהודיים. מן הצד השני הדיון הישראלי על השבת מתנהל בעיקר סביב אופייה של ההסדרה – וליתר דיוק סביב “פתיחתם” או “סגירתם” של מקטעים במרחב הציבורי – בתי עסק, מופעי תרבות וספורט, כבישים וכדומה, ומשקף אולי דיון עקרוני יותר בסוגיה מי קובע ומי מחליט על אופי המדינה היהודית. בין כך ובין כך, הדיון על מקומה של השבת בישראל טרם התחיל ממש.

פרופ’ יחזקאל דרור מכנה את מדינת ישראל “מדינה בהתהוות”, משתי סיבות עיקריות; ראשית, בשל האתגרים הרי הגורל העומדים לפתחה של המדינה ומאיימים על קיומה. שנית, בשל היעדרה של מסורת שלטונית. לא רק שעם ישראל חזר לארצו במהלך מפעים אחרי אלפיים שנות גלות מארבע כנפות תבל ומשבעים גלויות, לשונות ותרבויות, אלא שהוא חונך בכל השנים הללו לחשוב ולהתנהג כקבוצת מיעוט, כקהילה, ולא כלאום בעל אחריות וסמכות לניהול מדינה, על כל המשתמע מכך.

הדיון על השבת, באופן לא מפתיע, הוא ביטוי נוסף להיעדרה של מסורת שלטונית. אין בידינו תאוריה שמסבירה את מקומה של השבת בחיי האומה, ולא מסורת, מנהגים והסכמות שהתגבשו באופן אורגני במשך מאות שנים על תפקיד השבת בתור יום מנוחה לאומי במדינה ריבונית.

השבת נסוגה אפוא אל גבולות הפרטי; כל אחד והשבת שלו. הדיון הלאומי נדחק והצטמצם לשאלה: למי ניתנה הזכות והסמכות לקבוע את אופיו וצביונו של המרחב הציבורי.

הציונות מפגישה בכל שבת בין היהדות לדמוקרטיה. לעיתים הן חולפות זו על פני זו באלגנטיות, ולעיתים מתעמתות עד כאב. מטרתנו בכנס זה, ובאלו שיבואו אחריו, היא להושיב אותן לשיחה זו עם זו ולברר יחד מה מקומה של השבת הישראלית בבניין האומה, החברה והמדינה.

הדיון הנוכחי בזירה הציבורית והמשפטית למעשה מתחיל מהסוף כשהשאלה הנשאלת היא: מהי הפרקטיקה של השבת במרחב הציבורי?

אנו מבקשים לפתוח בדיון חדש, שמתחיל בהתחלה ומעלה את השאלות:

מה היא בכלל שבת עבורנו?

מהן ההזדמנויות הגלומות בה נוכח אתגרי השעה?

מהי הבשורה הטמונה בשבת נוכח התפוררותם של המרקם החברתי והלכידות החברתית בישראל?

מה היא יכולה להציע אל מול תופעות של שחיקה ובדידות?

מהם יתרונותיה הכלכליים של השבת?

כיצד היא תורמת להתהוותה של “מדינה בהתהוות”?

אני מודה מקרב לב לכל מי שהשתתף בהפקת הכנס, ובפרט לצוות שבת UNPLUGGED, להנהלה ולשותפים הרבים, לנותני החסות לכנס, לדוברי הכנס שיסייעו לנו לחדד הן את ההזדמנויות והן את המחלוקות, ולמשתתפי הכנס, שכולי תקווה שימשיכו את הדיון על השבת בכל מקום בו הם משפיעים – בחייהם האישיים, הקהילתיים והציבוריים.

כתמיד, שבת שלום.
ד”ר רות קבסה אברמזון,
מנכ”לית “שערים – מגשימים יהדות ישראלית” ומייסדת מיזם שבת UNPLUGGED.

ברכת השר לשירותי דת, מתן כהנא

השַׁבָּת היא מהמתנות הגדולות שהביאה היהדות לעולם והיא עומדת במרכזו של עם ישראל. הבשורה הייחודית של יום המנוחה מלווה את עם ישראל כבר אלפי שנים וביתר שאת מאז שובנו לארץ אבות.

מלבד ההזדמנות למנוחה, השַׁבָּת היא הזדמנות לחיבור שבין הפרט לעצמו, למשפחתו, לקהילתו ולעמו.

מתוך כך, היא מתקיימת כיסוד לאומי מאחד עבור החברה הישראלית, על שלל גווניה.

לצערנו הפכה השבת במהלך השנים לסלע מחלוקת בחברה בישראל, בייחוד בכל הקשור לסוגיית הסדרתה במרחב הציבורי, להיקף פעילות המסחר, התרבות והספורט, ועל רקע המתח המתמיד המתקיים בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי בזהותה של המדינה.

הוויכוח מתנהל במקביל בזירה הציבורית, במערכת המשפט ובתקשורת, ומטיל צל כבד על מהותה האמיתית של השבת – סמל לאומי ויום המאפשר להעלות על נס את ערכם של חיבור, אחדות וסובלנות.

בתפקיד השר לשירותי דת, קיבלתי על עצמי לתקן את השיח אשר נוגע לעצם הגדרתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, בכל המישורים אשר יידרשו לכך. לפיכך אני רואה חשיבות רבה במיזם שבת UNPLUGGED לעיצוב שיח מתקן על אודות השבת, ובעצם היותו קריאה ציבורית להגדרה מחודשת של השַׁבָּת במרחב הציבורי, ולמיצובה כסמל לאומי במדינת ישראל, וּכְיום בעל ערך חברתי ואזרחי, לצד ערכו הרוחני והדתי.

נכון לו, לשיח על השַׁבָּת, שיהיה רחב מהשיח המתקיים על חוקים, רגולציה והסדרה, ורחב בהרבה מהשיח על אודות חילון והדתה.

נכון לו, לשיח על השַׁבָּת, להתקיים בתוך מרחב עיוני רבגוני המאחד בתוכו מגוון זוויות הסתכלות: כלכלית, תקשורתית, מדינית, קהילתית ואישית.

נכון לו שיהיה שיח חברתי בריא שיסייע לשַׁבָּת לממש את הפוטנציאל הרב הגלום בה כגורם מאחד בחברה הישראלית.

אני מבקש לברך את שבת UNPLUGGED ולהודות לעמותת “שערים – מגשימים יהדות ישראלית” המפעילה ומפיקה אותו. כל אחד מאיתנו הוא חלק חשוב במהלך המיוחד הזה, ולוואי שכולנו נזכה ליהנות מפירותיו.

בברכה,
מתן כהנא
השר לשירותי דת.

ברכת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, מר יעקב חגואל

“אָמַר לוֹ הקב”ה לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ” (בבלי שבת י ע”ב).

אחד הדברים המייחדים את עם ישראל הינו קיומו של יום מנוחה, יום השבת.
במלאכת מחשבת, רעיון הקצבת ימי עבודה ומנוחה מוביל מזה שנים את הבסיס להתנהלות החברתית של אין־ספור תרבויות בעולם.

הרבה מעבר להיותה של השבת ציווי היסטורי נצחי, ניצבת השבת בתור ערך מוסרי של התכנסות משפחתית, של חידוש כוחות ושל העמקה רוחנית.

מעמד השבת בחברה הישראלית, מציב את העם היהודי בכלל ואת מדינת ישראל כמגדלור רוחני וחברתי כאחד. ייחודה של השבת בתור יום מנוחה חוצה השקפות פוליטיות ומייצג את צורכיהם הבסיסיים של הפן הדתי–הלכתי ואת הפן החברתי–מוסרי.

השבת היא סמל נצחי שליווה את עמנו וימשיך ללוותו בגאווה לדורי דורות.