על שמירת טבע ושבת ישראלית

פזית שביד-שייט

רובנו נוטים לחלק את האנשים לדתיים שומרי שבת ולחילונים העושים ביום מנוחה זה “מה שבא להם”. גישה זו מניחה כי השבת משמעותית רק לאלו המקפידים על שמירת השבת כהלכתה. אלא שלצד אלו העומדים בתפילה ומשבחים את השבת כ”זכר למעשה בראשית” אפשר לראות את הבילוי הרווח של טיולים עם משפחה וחברים בחיק הטבע כמימוש מעשי של “זכר למעשה בראשית”.זו הזדמנות נפלאה להקדיש כמה דקות להתבוננות ולמחשבה על ימי הבריאה, על פלאי הטבע המגוונים על הצורך לשמור ולשמר נכסים אלו ועל השבת כיום המנוחה ליהנות ולהתבונן ביצירת בריאת העולם. התבוננות שכזו מאפשרת מודעות וחשיבה מעמיקה על הקשר בין השבת והטבע. מקובלים צפת שחידשו את סדר “קבלת השבת” נהגו לקבל את פני השבת ממש בחיק הטבע, מעשה שנתן ביטוי לקשר הבלתי אמצעי שבין הטבע כמעשה בריאה של ששת ימי המעשה והאפשרות להתבונן, להתפעל וליהנות ממנו בנחת ובשלווה ביום המנוחה . 

כיום רובנו עסוקים במטלות היום יום וחיים במרחב אורבאני. המרחב הציבורי הטבעי ומשאבי הטבע אמנם קיימים, אבל כמעט ואיננו רואים אותם. אנו הולכים ברחוב, חולפים במהירות או תקועים בפקקים בתוך קופסת המכונית בדרך לעבודה לגני הילדים, לבית הספר או לבית ואצים רצים לקיים אינספור מטלות המרכיבות את שגרת יום החולין שלנו. רובנו איננו מביטים בחלון אלא בחלון המחשב או המכשיר החכם, לעיתים מעיפים מבט וקולטים הבזק של פריחה מרהיבה, רצועת חוף ים, שומעים בין בליל קולות ציוץ של צפור, כמובן תוך כדי דבור בטלפון הנייד, כתיבת הודעת טקסט או מבט באימייל. המרחב פתוח והסביבה הם רק מעבר מ”פה לשם”… מרבית היום אנו נמצאים בתוך מבנים סגורים בבתים בקניונים ובמשרדים עם מעט חלונות לסובב אותנו . 
והנה מגיעה השבת שמאפשרת לנו להיכנס לזמן מעט יותר רגוע, להיות במקומות קצת אחרים, לעשות דברים שונים ובין היתר ליהנות תוך תשומת לב לסביבה בה אנו חיים. ההליכה לים, היציאה לטיול בנחל, ביער על פסגת ההר או בשדה הפורח הקרוב לבית יחד עם חברים או משפחה מאפשרת התבוננות מעט מעמיקה על הדברים שאנו רואים וחווים בטבע ומחברת אותנו לרובד נוסף ושיח משותף של משמעות השבת, חילונים ודתיים כאחד.