6 צעדים בדרך להפחתת זמן המסכים במשפחה

מאת: טל חן - חוקר תרבות וסופר ילדים

אז החלטנו שאנחנו רוצים להגביל את זמן המסכים של הילדים. מה עכשיו? איך עושים את זה?
אספנו בשבילכם כמה רעיונות טובים שאפשר להתחיל לעבוד עליהם בדרך לצמצם את המרחק מההחלטה לביצוע. יש לכם רעיון משלכם? שתפו אותנו בתגובות 

הם נמצאים סביבנו וסביב הילדים שלנו, בכל מקום כמעט. מסך הטלוויזיה, מסך המחשב, מסך הטאלבט, מסך הטלפון החכם ועוד. המשפחה שלנו משתמשת במסכים סביבה לבידור, לצפייה ושמיעת מוזיקה, למשחקים, לתקשורת, למדיה חברתית ואפילו ללמידה. נראה שהם כבר חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלנו ובכל זאת יש נקודת זמן שבה כדאי לעצור ולחשוב כיצד אנו מתנתקים מעט מהמסכים.

למה בכלל להפחית כדאי זמן מסכים? 
חוקרים רבים לאורך השנים כבר כתבו על החסרונות והסכנות בזמן מסכים ממושך הוא מייצר חוסר פעילות שעלול לפגוע בבריאות, ביציבה ולהוביל להשמנה. זמן מסכים ממושך מדי עשוי אף לגרור בעיות רגשיות חרדה חברתית, עייפות, חשיפה לתכנים שאינם מתאימים לילדים והתפתחות איטית כתוצאה ממיעוט בחוויות אמיתיות“. 
ברור שילד, ובעיקר מתבגר בעידן הנוכחי, זקוק לחיבור הטכנולוגי שלו עם העולם, אבל השאלה העיקרית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא על חשבון מה החיבור הזה מגיע? האם על חשבון החיבור עם החברים? תחומי עניין? משחק? מנוחה? או אולי במקום החיבור המשפחתי
הורים רבים שרוצים לחזק את זמן האיכות משפחה מוצאים את עצמם מתחרים במסכים, בימי השבוע ובעיקר בימי סוף השבוע. אז במיוחד בשבילם אספנו כאן שישה צעדים ראשונים שיכולים לסייע למשפחה שלכם קצת להתנתק מהמסכיםולהתחבר לדברים חדשים.

העניקו דוגמא אישית 
זהו כנראה אחד הכללים הבסיסיים שכולנו כהורים לעיתים שוכחים – “נאה דורש, נאה מקיים“. חישבו על כל הפעמים שאנו אומרים לילדים עוד רגעבזמן שאנו כותבים הודעה ב Whatsapp והם מבקשים את תשומת הלב שלנו. אני יודע לכולנו יש מחויבות לעבודה, מיילים אינסופיים שצריך לענות עליהם, וגם סתם בא לנו לבדוק מחדש באינסטוש הי, אפילו עכשיו אתם כנראה קוראים את הטור הזה על גבי מסך כלשהו. עם זאת, אתם תתפלאו לגלות עד כמה שהצבת דוגמא אישית בתחום זה יכולה לעשות שינוי גדול. מצאו את הזמן שבו הילדים רואים שאתם לא מחוברים לשום מסך. לא צופים בטלוויזיה, לא עונים להודעה בטלפון. פשוט נוכחים בבית.

קחו חלק בזמן המסך של ילדיכם 
אפשר לקרוא לזה סוג של דע את האויב“, אבל הרעיון המרכזי הוא להבין מה הם עושים מול המסכים, מה המשיכה שלהם ומה הם תחומי העניין שמעסיקים אותם. מעורבות בפעילות של הילדים בכלל ובאינטרנט בפרט היא כמובן חשובה מהרבה סיבות, כולל מניעת בריונות רשת, פיקוח על תכנים וסכנות אחרות. בעבר ההמלצה הייתה להציב את המחשב בחלל משותף בבית בסלון למשל, אבל העידן העכשווי על שלל המסכים האישיים והניידים עשוי פחות לאפשר זאת. הדרך הכי טובה היא פשוט להתעניין, להציע להם אפילו לשחק יחד או לצפות יחד. נכון מצד אחד זה מעניק למסך לגיטימציה, אבל זה גם ייתן לכם את הכוח לנהל את הדיון עימם על כך בצורה מושכלת, תוך הבנת הצד שלהם“.

שוחחו על הנושא 
זהו בעצם הצעד הבא, לאחר שאנחנו מעניקים דוגמא אישית ומבינים טוב יותר את התכנים והמשיכה שלהם למסכיםהשיחה כמובן צריכה להיות מותאמת לגיל הנכון. דברו איתם על כך שהתמכרות למסך מונעת מהם זמן לשחק, ליצירה ולבלות עם חברים. הציגו להם את הדברים שהם מפספסים ונסו לקבוע במשותף את המסגרות והגבולות מתוך הסכמה מראש. זה יעניק לכם נקודת מוצא טובה בפעם הבאה שתרגישו שהם עוברים את הגבול.

קבעו זמן ללא מסכים 
בעבר היה נהוג לקבוע את זמן המסכים“. אבל, במיוחד כשמדובר במתבגרים, אנחנו מבינים היום שהתמונה הפוכה. בעולם שבו הם עם המסך כל הזמןצריך להגדיר דווקא את היוצא מן הכלל הזמן שבו אנחנו מתנתקים מהמסך. ישנן משפחות שבהן זמן המסך מוגדר כפרס| שהילד מקבלת על ביצוע מטלות (“הכנת שיעורי בית = 1 שעה צפייה בטלוויזיה, למשל). אבל כאן יש סכנה שהגדרת זמן המסך כפרס תהפוך אותו לנחשקת יותר. לכן אני מציע דווקא לעשות את ההפך להגדיר את הזמן שבו מניחים את הנייד במגירה, מכבים את המחשב וסוגרים את הטלוויזיה. זה יכול להיות למשל זמן הארוחה המשפחתית, או השעות שלפני השינהיום שבת גם הוא הזדמנות מצוינת להחליט שהמשפחה מניחה בצד את המסכים ועושה דברים יחד.

הציעו פעילויות חלופיות
זאת נקודה קריטית. אחד הגורמים המובילים לשימוש יתר במסכים הינו פשוט שעמום. לכן ככל שנמלא את היום של המשפחה בפעילויות משמעותיות ומעניינות, נוכל לשכוח את הנוטיפקציות שקופצות או את התכנים שמחכים ב-VOD. אלה יכולים להיות טיולים כמובן, או יצירהאירועים קהילתייםמשחקי חברה משפחתיים ואם תצליחו אז גם ספרים. יש ספרים מעולים שמתאימים למתבגרים ורק מחכים שיגלו אותם. וגם אם תרצו לצלם סלפי בזמן הפעילות, זה בסדר גמור. מותר לקחת הפסקת מסכים גם בזמן ללא מסך“.

השתמשו בטכנולוגיה
זה הכי הפוך על הפוך, אבל יש כיום שלל אפליקציות שמאפשרות להורים להגביל את זמן המסך. פשוט לכבות להם את הקראש רויאלאו את הסנאפצאט ולהכריח אותם לעשות משהו אחר. זהו בעיקר כלי אכיפה, הוא מצוין לשימוש לאחר שהגבולות כבר נקבעו וההסכמים וכללי הבית ברורים לכולם. במידה ואתם באמת חושבים שהילדים עוברים את הגבול והאמצעים האחרים לא עוזרים חפשו בחנות האפליקציות שלכם את הכלים שהכי מתאימים לצרכים שלכם. רק אל תשכחו, אחרי שניתקתם את הילדים שלכם מהמסך עכשיו זה התפקיד שלכם לחבר אותם לדברים אחרים במקום ולא להשאיר את הואקום הזה פתוח

אני משוכנע כי 6 צעדים אלו הם משהו שכל אחד מאתנו יכול לחשוב עליו. הדבר הכי חשוב הוא לזכור כי אין כאן נכון או לא נכון מוחלט. מסכים יכולים להיות משמעותיים אם משתמשים בהם נכון ולא צריך ללכת לקיצוניות בשום מקרה. אבל כן חשוב לבחון את הגבולות שאנו מציבים לנושא ואת היכולת שלנו לעמוד בגבולות אלו יחד. שיהיה בהצלחה!

 הכותב הינו חוקר תרבות וסופר ילדים.